שירי ט"ו בשבט
שלג על עירי, כל הלילה נח.
אל ארצות החום אהובי הלך.
שלג על עירי, והלילה הקר.
מארצות החום לי יביא תמר.
שלג על עירי, והלילה הקר.
מארצות החום לי יביא תמר.
דבש התאנה, מתק החרוב.
ואורחת גמלים עמוסי כל טוב.
הנה שוב ישוב, שמש לבבי.
ומשם תפוח זהב יביא.
הנה שוב ישוב, שמש לבבי.
ומשם תפוח זהב יביא.
שלג על עירי, נח כמו טלית.
מארצות החום, מה הבאת לי.
שלג על עירי, שלג על פני.
ובתוך הפרי כל געגועי.
שלג על עירי, שלג על פני.
ובתוך הפרי כל געגועי.
על הדבש ועל העקץ
על המר והמתוק
על בתנו התינקת
שמר אלי הטוב
על האש המבערת
על המים הזכים
על האיש השב הביתה
מן המרחקים
על כל אלה על כל אלה
שמר נא לי אלי הטוב
על הדבש ועל העקץ
על המר והמתוק
אל נא תעקר נטוע
אל תשכח את התקוה
השיבני ואשובה
אל הארץ הטובה
שמר אלי על זה הבית
על הגן על החומה
מיגון מפחד-פתע
וממלחמה
שמר על המעט שיש לי
על האור ועל הטף
על הפרי שלא הבשיל עוד
ושנאסף
על כל אלה…
מרשרש אילן ברוח
מרחוק נושר כוכב
משאלות לבי בחושך
נרשמות עכשו
אנא שמור לי על כל אלה
ועל אהובי-נפשי
על השקט על הבכי
ועל זה השיר
על כל אלה…
https://lyricstranslate.com/en/Shemer-Al-Kal-Aileh-lyrics.html
כשאמא באה הנה יפה וצעירה
אז אבא על גבעה בנה לה בית.
חלפו האביבים, חצי מאה עברה
ותלתלים הפכו שיבה בינתיים.
אבל על חוף ירדן, כמו מאומה לא קרה
אותה הדומיה וגם אותה התפאורה:
חורשת האיקליפטוס הגשר הסירה
וריח המלוח על המים.
מעבר לירדן, רעמו התותחים
והשלום חזר בסוף הקיץ
וכל התינוקות היו לאנשים
ושוב על הגבעה הקימו בית.
אבל על חוף ירדן כמו מאומה לא קרה
אותה הדומיה וגם אותה התפאורה:
חורשת האיקליפטוס הגשר הסירה
וריח המלוח על המים.
כי האדם עץ השדה
כמו האדם, גם העץ צומח
כמו העץ, האדם נגדע
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה
כי האדם עץ השדה
כמו העץ, הוא שואף למעלה
כמו האדם, הוא נשרף באש
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה
אהבתי וגם שנאתי
טעמתי מזה ומזה
קברו אותי בחלקה של עפר
ומר לי, מר לי בפה
כמו עץ השדה
כמו עץ השדה
כי האדם עץ השדה
כמו העץ, הוא צמא למים
כמו האדם, הוא נשאר צמא
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה
אהבתי וגם שנאתי
טעמתי מזה ומזה
קברו אותי בחלקה של עפר
ומר לי, מר לי בפה
כמו עץ השדה
כמו עץ השדה
כי האדם עץ השדה
כי האדם עץ השדה
עץ השדה
כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע
מרבדים נפרשים בשפלת החוף
כלנית וכרכום, אלף גון וצבע
והחוק שאומר – כאן אסור לקטוף!
רק עלי אין החוק משגיח
רק עלי איש אינו שומר
לו היו לי עלי גביע
אז, היה מצבי אחר.
ציפורים נדירות כבר דוגרות בסלע
אילנות נדירים נשמרים לחוד
איילות נבהלות מסתכלות בשלט
בו כתוב בפירוש שאסור לצוד!
רק עלי עוד לא שמו שלט
מסביב אין לי כל גדר
לו הייתי, נאמר, איילת
אז היה מצבי אחר!
אדוני, היזהר, אל תיגע באיריס!
צבעוני ההרים הוא מחוץ לתחום!
כל גבעה נישאה בשולי העיר היא
שטח בר מגודר ואיזור רשום!
אז אני לפעמים חושבת
כי היה זה אולי רצוי
לו הייתי נרקיס או רקפת
או אפילו איזה בן חצב מצוי
הסתכלו מה שקורה לי בדרך:
כל אחד עובר, חוטף, קוטף, קולע לו זר
לו הייתי חיה או פרח
אז היה מצבי אחר!
עץ הרימון נתן ריחו
בין ים המלח ליריחו,
שב, חומתי, גדודך מנדוד,
שב, תמתי, דודך מדוד.
אוצרות אופיר וצרי גלעד,
רכב מצריים שללתי לך, בת.
אלף הזמר אתלה לך מגן
מן היאור עד הירדן.
את כלולה מכל כלות,
את דגולה כנדגלות.
שתיים עינייך כשתיים יונים
וקול קולך פעמונים.
לך התרועות, לך הזרים,
לך כל שלטי הגיבורים,
מה לי חיל אלף ומה רבבה?
לבבי מת מאהבה.
שב אל הקשת, שב החץ,
שב הרימון אל ראש העץ,
לך ואלייך החיל יוחל,
בואי כלה, כי רד הליל.